השקפה אישית בנוגע ל"מזון בריאות"

מספר הערות על ´מזון בריאות´ מאת ד"ר וורגפט יצחק

ד"ר וורגפט יצחק, ראש המערך לטיפול בהפרעות אכילה בנוער
המחלקה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר,
המערך לטיפול בהפרעות אכילה, ביה"ח זיו, צפת.

• ´מזון בריאות´ הפך בשנים האחרונות למוקד לעניין, עיסוק והטפה.
• ואולם, ´מזון בריאות´ הוא מושג שנזקו רב על התועלת שבו.
• שורה של הנחיות, שהבסיס המדעי שלהן רעוע במקרה הטוב, מורות לנו לבחון בכל פריט מזון את כמות הקלוריות, אחוזי השומן, השומן הרווי, הסיבים, הויטמינים והצבעים.
• כך, מתרחק האוכל ממקומו הראשוני ומאבד את הקשר לתחושות הגוף, לרעב ולשובע, לטעם האישי, לחשק ולהנאה.
• האוכל הופך להיות אובייקט הדורש תכנון, שליטה עצמית ובקרה יום-יומיים.
• עיסוק ב´מזון בריאות´ מוביל לעיתים קרובות להתפתחות הפרעות אכילה שבמרכזן, הפיכת המזון מצורך גופני בסיסי לאובייקט איתו מתקיימים יחסי פיתוי ופחד, אהבה וחשדנות, יחסי שליטה וכניעה.
• ההתפתחות האישית והדימוי העצמי מאבדים את הקשר לתחושות הגוף, לרגשות, להישגים האישיים, לחברות ולאהבה ומצטמצמים למושגים של שליטה, משקל וגזרה.
• מעברים בין שליטה קפדנית באוכל לבין אובדן שליטה מובילים, בחלק מהמקרים, לתופעות כמו בולמיה או אכילת יתר.
• מחנכים והורים המבקשים לחנך ילדים ונוער במושגי בריאות מומלץ שיכוונו להנחיות המסורתיות:
• אכילת שלוש ארוחות ביום.
• גיוון באוכל והימנעות מצמצום התפריט למזונות בודדים.
• ממתקים במידה.
• שתייה מרובה של מים.
• צמצום במשקאות ממותקים (גם של דיאט).
• עידוד פעילות גופנית מתונה ולא מדודה.
• שינה טובה.
• הימנעות מעישון.
• הימנעות מאלכוהול (אלכוהול הוא בין הסמים המסוכנים ביותר, עם פגיעה בגוף, התמכרות והסיכון הגדול ביותר להתנהגות אלימה ואובדנית).

עמדה זו היא השקפתו האישית של הכותב.